בניה ירוקה מכונה באגלית sustainability שפירושה הינה בנייה בת קיימא נועדה לשלב בענף הבניה ערכים ואלמנטים שיאפשרו לבינוי מחד להתחשב בסביבה ומאידך להשתלב בסביבה.
בעולם קיימים כמה וכמה תקני בניה ירוקה בינהם הוא תקן LEED אשר התקנים שאומצו בארץ נסמכו על התקן הנ"ל באופן חלקי.
בניה ירוקה מבחינה בפרויקט כמעט מכל זיות אפשרית כפי שיפורט להלן בהרחבה והכל בכדי שהבניה תהיה יותר ידידותית, טובה ונוחה למשתמש ולסביבה.
עד עתה כ- 15 רשויות קיבלו החלטה ואימצו את תקן הבניה הירוקה מס' 5281 כתקן מחייב מבחינתן, באופן שכל בניה חדשה חייבת לעמוד בתקן הבניה הירוקה.
השיטה בה זוכה מבנה להכרה בבנייה ירוקה הינה שיטת הניקוד. כל פרק בתקן 5281 מעניק ניקוד על עמידה בהוראותיו כך למשל שבניין חדש חייב לקבל ניקוד מנימאלי של 55 נקודות ובניין שמשפצים חייב לקבל 40 נקודות.
תקן זה גובש בשנת 2002 ומחייב את כל המבנים החדשים שנבנים בישראל.
תקן זה גובש ונערך בשנת 2016 ובשלב זה, למעט אותן 15 ערים שאימצו אותו הוא אינו מחייב.
תקן זה דן בדירוג הבניינים לפי תריכת האנרגיה שלהם
תקן זה גובש בשנת 2002 ומחייב את כל המבנים החדשים שנבנים בישראל.
התקן הנ"ל מסווג את היישובים בישראל פי אזור אקלימי ומפרט איזה בידוד תרמי יש ליישם ביחס לכל בניין.
התקן חל על בנייני מגורים, בתי ספר וגני ילדים, בנייני משרדים, בתי מלון ובתי חולים.
תקן זה לא הרחיב מעבר להנ"ל ולא חייב להכניס אלמנטים לבניין כפי שתקנים 5281 ו- 5282 חייבו.
תקן זה גובש ונערך בשנת 2016 ובשלב זה, למעט אותן 15 ערים שאימצו אותו הוא אינו מחייב.
הפרק מגדיר נקודות לצד כל שילוב של אלמנט שנקבע בתקן. כאשר בניינים חדשים נדרשים ליישם אלמנטים והוראות בלפחות 55 נקודות בכדי להיות בניין ירוק עם כוכב 1 וניתן ליישם עד 90-100 נקודות בכדי להיות בניין עם 5 כוכבים.
תקן זה מתחלק לשלושה חלקים: חלק של דרישות כלליות, חלק של דרישות לבניינים שאינם בנייני מגורים, וחלק דרישות לבניינים מגורים.
המאפיינים העיקריים ממויינים לפי פרקים:
להלן מידע אודות כל פרק רלוונטי ומידת המאפיינים הכללים שיש ליישם בכדי לזכות בנקודות לפי אותו פרק.
פרק אנרגיה
פרק זה סוקר את הביצועים האנרגטיים של הבניין ומערכות הבניין (כגון תאורה חשמלית, חימום וקירור)
יועץ הבניה הירוקה צריך לתכנן את הבניין כך שיעמוד בתכנון ביו-אקלימי –לחימום וקירור פאסיביים, זאת על מנת לעשות שימוש יעיל ככל הניתן באמצעים פאסיביים כמו בידוד מיטבי לקירור וחימום המבנה. בחלק זה יישקלו גם כיווני הבניין באופן שייעשה שימוש בשמש וצל ומצחיות לבניין בכדי לנצל את השמש הנמוכה בחורף ולהגן מפני השמש הגבוהה בקיץ.
עוד בפרק זה יבדקו גם הביצועים של התאורה לפי הנצילות והתפקוד, קרי חסכון המנורות וחוכמת התאורה שנדלקת רק שצריך.
עוד בפרק זה ייבדקו שיטות לחימום מים (מערכות סולאריות, משאבות חום וכיוצ"ב), ייבדקו השיטות ליישום מערכות לאנרגיה מתחדשת כגון פאנלים סולאריים.
התקן נותן ליישום אמצעים למנייה, בקרה וניהול של צריכת אנרגייה
פרק קרקע
התקן מעודד שימוש בקרקעות שכבר פותחו באזור בנייה קיימים ובכדי למנוע שימוש בקרקעות לא מפותחות לצורכי בניה.
תחום ההתחדשות העירונית וחידוש הקרקעות החוזר עונה להגדרה המדויקת שמבקש התקן בפרק הקרקע ליישם.
הרציונאל בשימוש חוזר בקרקעות שפותחו בעבר נובע מהגישה לפיה יש להימנע מהפרה ודריסת שטחים פתוחים חדשים לצורך מגורים ויש לעשות שימוש בקרקעות שנבנו כבר.
הגישה הזו לא רק שתואיל מבחינת היקף ההשקעות העצום הנדרשות בכדי להכשיר שטחי בניה אלא גם מהתובנה כי יש לקיים ולהשאיר מסדרונות אקולוגיים בכדי להגן על אוכלוסיית בעלי החיים בטבע.
התקן מפרט ונותן ניקוד על יישום מאפיינים נוספים בהם: ניקוי קרקעות מזוהמות, עודד שתילת עצים, מניעת זיהום אור לילי, ציפוף הבניה, עירוב שימושים (בכדי למנוע נסיעות תכופות מחוץ לאזור המגורים), שימוש משותף בתשתיות, מיתון תופעל אי-החום העירוני ועוד.
פרק מים
פרק זה נועד לתכנן בינוי ויישום אלמנטים של חיסכון במים שפירים בבניין.
הפרק קובע תקנים לגובה הספיקות במחלקחונים, חסכמים, ברזי פתיחה סגירה אוטומטיים, איסוף מים שפיכים (מי גשמים, מי עיבוי מזגנים עודפי השקייה וכיוצ"ב).
התקן מעודד אמצעי מדידה שונים ואמצעי בקרת מים בכדי לאתר דליפות ולמנוע ביזבוז.
התקן מעניק ניקוד לשימוש במים אפורים, קרי שימוש חוזר במים לאחר טיפול מקומי בהם.
פרק תחבורה
מטרת פרק זה הינה להפחית את מידת הזיהומים והמפגעים הנובעים מכלי רכב פרטיים, על ידי מיקום בניינים בקרבת תחבורה ציבורית קיימת. כמו כן לעודד שימוש באמצעי תחבורה חלופיים כגון אופניים והצבת מלתחות יעודיות.
פרק פסולת
מטרת פרק זה הינה לצמצם את הנפח והמשקל של הפסולת המסולקת למטמנות
פרק בריאות ורווחה
מטרת התקן בפרק זה הינה להבטיח את איכות האוויר בבניין בכדי לצמצם את ההשפעות של רעלנים ומחלות כרוניות פוטנציאליות, זאת על ידי הכנסת אוויר צח למערכות האוורור המאולצות או שאינן מאולצות.
בפרק זה ישנה דרישה לצמצום והסרת הקרינה האלקטרו מגנטיים, תדרי הרדיו RF (מתקנים סלולאריים ומתקני בזק) וגם מתחום התדרים הנמוכים ELF כגון תשתיות חשמל.
התקן מעניק ניקוד גם על בנייה שתאפשר קשר עם החוץ בכדי ליצור קשר חזותי בין החלל הפנימי לבין הסביבה החיצונית (הנ"ל רלוונטי רק בבנייה שאינה למגורים).
עוד בפרק זה יינתן ניקוד בגין תאורה טבעות ונוחות חזותית, אשר מטרתה להביטיח שהתכנון והתאורה הטבעית תורם לשיפור הראייה, לנוחות חזותית, ולשיפור היעילות והפחתת צריכת האנרגייה של תאורת החשמל.
יינתן גם ניקוד על איכות הבידוד האקוסטי בהתאם לדרישות התקן.
פרק חומרים
פרק זה נועד לעודד בחירת חומרים בעלי תו תקן ירוק או שווה ערך, שיש להם השפעה סביבתית נמוכה יחסית בתהליכי הכרייה או ההפקה מחומר הגלם.
המטרה במאפיין זה היא להפחית את הביקוש לחומרי הבנייה ממקורות טבעיים, על ידי שימוש בחומרים ממוחזרים ו/או גם במוצרים בעלי תכולה מסוימת של חומר ממוחזר.
התקן מעניק ניקוד עם שימוש בחומרי בניה שאינם מיובאים על ידי עידוד הכלכלה המקומית בכדי להימנע משינוי חומרי בניה מיובאים ומהובלתם.
פרק ניהול אתר הבנייה
מטרת פרק זה הינה צמצום כמות פסולת הבניה על ידי קידום השימוש החוזר בחומרים ואתרי בנייה מורשים.
פרק חדשנות
ניקוד בגין פרק זה יינתן בגין הזדמנות להוכיח ביצועים מעולים בבניין מעבר לדרישות התקן ו/או ביצועים חדשניים בקטגוריית שלא נידנו במפורש בתקן.
